אוגוסט

חודש אוגוסט נכנס
בצעדים כבדים.

הלמות פסיעותיו
מטלטלות

תנודות מרעידות את הססמוגרף הפנימי

צילו משחיר את
פטפוטי התינוק

זורה אפלה מתפרשת

מותך תמיד עומד
בתווך
בין צהלות החופש הגדול
ובין פתיחת שנה.
בצד אחד יום זיכרון,
בצד השני ממתין: שלום כיתה א

**

יום לפני שנפטר אבי, נסעתי עם יואל בן ה-3 לירושלים. היה לנו את כל הזמן שבעולם. ביקרנו במוזיאון המדע מתוך שאיפת גדלות וייחוס בגרות יתר לעולל, שהעדיף לטפס בחוץ על מחרשה במקום להתנסות בתערוכות המתוחכמות במעמקי המזגן. באותו היום, הייתי עסוקה בניהול התנועה במרחב, בהפעלה ובידור, בחיפוש מסעדות ובחיפוש חניה. ולא ידעתי על שעון החול שמפזר פירוריו. 

למחרת, קמתי אל היום האחרון של החופש הגדול, פסע לפני כניסת בכורי לגן עירייה. הקצנו להוטים ונרגשים לקראת בילוי חגיגי, רגע לפני שמתחילה שנה חדשה. 

ואז טלפון. 

ומונית.

ובית חולים.

ומבטו החומל של אח של שירי, שהסגיר הכל. 

וחתימה על מסמך לתרומת איברים. 

והלם. ובלבול.

ולהודיע. 

קבענו את ההלוויה ליום המחרת, 1 בספטמבר 2016 לקראת שקיעה. ובבוקר אני קמה ליום הסתגלות בגן החדש. מלווה את יואל להכרות עם מבנה חדש, חברים חדשים, צוות חדש. 

הילדים סובבים את הגן, מהססים קשרי הכרות ראשוניים, מבוססים בחול. 

שורת אמהות יושבת על כסאות גן נמוכים ורוקמת שיחה. אני מנהלת סמול טוק, מתאמצת לטוות את מערכות היחסים העתידיות של בני. מעמידה פנים כאילו יום רגיל, כי איזו אמא רוצה לשמוע, ברגע ההתרגשות של כניסה למערכת החינוך הממלכתית: שלום, אני רומי, אבא שלי נפטר אתמול במפתיע. דוחפת עמוק פנימה את הכאב הצורב, ומקיימת מבעד לעננה שיחה רגילה להפליא. כל מילה דורשת עשר נשימות, כל משפט חורך במאמץ את מעלה הבטן, הצגת הקיום הקליל מותחת את השרירים אל קצה גבול היכולת. בבוקר אני בגן עם הבן שלי, בערב אקבור את אבא שלי. 

לאותו היום מתוכננת אסיפת הורים ומפגש רשמי ראשון עם הגננת. אני ההורה שאיננו, אני ההורה שהולכת להיפרד מההורה שאיננו. 

וכעת שוב אוגוסט. אבק הקייטנות שוקע וימי חופשה ארוכים וסמיכים בפתח. בסופם, התבגרות וכניסה לבית הספר. ובנקודת המעבר מחירות לעבדות – בור עמוק.

IMG_7451_e_s

מודעות פרסומת

2 תגובות בנושא “אוגוסט

  1. כמה יפה כתבת. נזכרתי באביך הבוקר כשהייתי בנווה צדק. וגם אני איבדתי את אימי בחודש אוגוסט ובאמצע התמוז, כשאני עם ילד בן שנתיים ושמונה חודשים. בין חירות לעבדות בור עמוק. ככה זה היה. חיבוק גדול, ונפגש בבית הכנסת חברת ש״ס בסוף החודש.

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s